הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז צפון נ' אולמי איריס בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה:

המבקשת הגישה בקשה למתן צו שיפוטי המורה על הפסקת הבנייה והשימוש לגן אירועים בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 (להלן "החוק"). בד בבד עם הגשת בקשה זו, הוגש גם כתב אישום נגד המשיבים, אשר קבוע לדיון בפני כבוד השופטת בש ביום 11.10.2010.

טענות המבקשת:

לטענת המבקשת, יש ליתן צו הפסקה שיפוטי על יסוד החומר הקיים בפני בית המשפט ואין כל הצדקה כי במהלך התקופה בה יתברר ההליך הפלילי, ייעשה במקרקעין שימוש אסור. המבקשת הדגישה כי ניהולו של ההליך הפלילי כרוך בהכרעות עובדתיות ומשפטיות אשר כלל אינן רלוונטיות לצורך ההכרעה בבקשה לפי סעיף 239 לחוק. בענין זה, המבקשת הפנתה לרע"פ 631/06 - מיכאל אשר ואח' נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(1), 1124 ,עמ' 1126. אומר כבוד השופט א' א' לוי:

"הנה כי כן, בית-משפט השלום היה רשאי להורות על הפסקת השימוש במקרקעין נושא בקשה זו, גם לפני הגשתו של כתב אישום. באשר לפגיעה הנטענת בהגנתם של המבקשים, הרי ששעתן של טענות אלו תהא במסגרת משפטם. ועוד, צו להפסקת השימוש במקרקעין אינו סנקציה עונשית המוטלת בגין הפרת הוראותיו של חוק התכנון והבניה. מטרתו של הצו הינה להפסיק את הפרתן המתמשכת של הוראותיו של חוק זה מוקדם ככל שניתן (ראו רע"פ 5584/03 מאיר פינטו נ' עיריית חיפה, טרם פורסם), וגם מטעם זה יש לדחות את הטענה העוסקת במועד הדיון בבקשת המשיבה למתן הצו".

המבקשת עוד טוענת כי אין לדחות את בקשתה בשל שיהוי. לטענתה, הוגשו כתבי אישום כבר עם תחילת הבניה, לפני כ- 12 שנה, והמבקשת הפנתה את בית המשפט להליכים הרבים ולהרשעות הקודמות המפורטים בבקשתה. בהקשר זה, ב"כ המבקשת הפנתה לע"פ (חיפה) 2508/07 - מדינת ישראל נ' קיבוץ יגור ואח' . תק-מח 2007(4), 6375 ,עמ' 6380. כב' השופט שפירא ציין כי:

"קבלת טענת השיהוי של המשיבות, משמעה רמיסת החוק ופגיעה באינטרס הציבורי של אכיפת חוקי התכנון והבניה. בית המשפט לא ייתן ידו לפגיעה כזו. מעבר לכך וכאמור לעיל, כאשר בית המשפט בוחן פעולה הנוגעת לאכיפת החוק, השיהוי כשלעצמו אינו יוצר מניעות. כך הם הדברים במקרה שלפניי".

ב"כ המבקשת הפנתה גם לרע"פ 1520/01 - יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית . פ"ד נו(3), 595 ,עמ' 604-605:

"בדונו בטענה זו של המבקשים הביע בית המשפט המחוזי מורת רוח מאופן פעולתן של הרשויות, וקיבל את הטענה לפיה נהגו הן בשיהוי. עם זאת, קבע בית המשפט כי המבקשים אינם יכולים להיבנות משיהוי זה, נוכח האינטרס הציבורי במניעת פגיעה חמורה בשלטון החוק - אינטרס המתגבר על השיהוי ועל הפגיעה שנגרמה להם בעטיו".

טענות המשיבים:

לטענת המשיבים, גן האירועים פועל מזה כ- 12 שנה ולכן אין הצדקה ליתן צו הפסקה בשלב כל כך מאוחר, זמן רב לאחר גילוי העבירה. ב"כ המשיבים הפנה לפסיקה אשר דיברה אודות הצורך להפעיל בשלב מוקדם את הצו מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, ולא להתמהמה. כך אומר כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 47/07 - תימור מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים . תק-על 2007(2), 3858 ,עמ' 3860:

"מלשון הסעיף עולה, כי מטרת צו ההפסקה השיפוטי הינה להקפיא את הבניה כאשר לבית המשפט נתונה סמכות לבטל או לשנות את הצו בהתאם למתחייב מהנסיבות. לא עולה מלשון הסעיף, כי תוקף צו ההפסקה השיפוטי מותנה בהגשת כתב אישום. ואכן הלכה היא כי יש לראות בהליך של צו הפסקה שיפוטי, הליך ביניים אשר מטרתו הינה "להקפיא את הבניה בעודה באיבה כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית עד אשר יתברר הענין לגופו בתיק העיקרי שענינו כתב אישום על בניה שלא בהתאם להיתר או לתכנית" (ראו ע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673, 682-683). מכאן, שבבסיס הסעיף עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית".

ב"כ המשיבים הפנה גם לע"פ (חיפה) 2720/07 - ועדה מקומית לתכנון ולבניה משגב נ' סואעד חאלד ואח' . תק-מח 2008(1), 4153 ,עמ' 4155. במקרה זה, כתב האישום הוגש כשנה לאחר גילוי העבירה והבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי הוגשה עוד כמחצית שנה לאחר מכן, היינו לאחר שנה וחצי. בית המשפט המחוזי סירב ליתן צו הפסקה שיפוטי בשל השיהוי.

לטענת ב"כ המשיבים, יש מקום להבחין בין פסק הדין אליו הפנתה ב"כ המבקשת (ברע"פ 631/06) לבין המקרה דנן. לטענתו, ברע"פ 631/06, הצו ניתן בסמוך להקמת המבנה ולא לאחר 12 שנה, הקרקע החקלאית עליה הוקם גן האירועים לא הייתה בבעלותם של המשיבים ובית המשפט הדגיש, כי למבנה שבגינו ניתן הצו לא ניתנו אישורים מאת שירותי הכבאות, המשטרה ומשרד הבריאות, כך שבנסיבות אלו, הפסקת השימוש במבנה התקבלה בשל החובה להגן על שלום הציבור. ב"כ המשיבים טוען כי במקרה דנן האולם פועל מזה כ- 12 שנה, המשיבה 1 היא הבעלים של המקרקעין, וכי כל הדרישות והתנאים לקבלת רישיון עסק מולאו במלואם, למעט היתר הבנייה. ב"כ המשיבים מסתמך על הצהרות של נציגי עירית עכו, על כך שבמשך שנות הפעילות של האולם המשיבים הקפידו שיימצאו בידיהם כל האישורים הנדרשים, וכן על כך שהם פועלים לקבלת היתר הבנייה הנדרש.

ב"כ המשיבים הוסיף כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים וכי מתן הצו השיפוטי יגרום להם לנזקים כבדים וכן לנזקים לצדדים שלישיים. ב"כ המשיבים צירף פירוט של אירועים מוזמנים עד לחודש אוקטובר 2010 וכן רשימה של עובדי המשיבה 1 אשר מתן הצו עלול לטענתו לצרף למעגל האבטלה.

לבסוף, הדגיש ב"כ המשיבים כי כלפי כל המשיבים, למעט המשיבה 1, מדובר בכתב האישום הראשון המוגש נגדם.

דיון:

סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"(א) נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט".